סגולת "סעודת אמנים" היא בעצם התכנסות לברך את הקב"ה, לזכור ולהזכיר שבורא עולם נתן לנו את כל השפע הזה, להכיר בכך ולהודות על כך.
את סדר הברכות עושים על פי הסדר שנקבע בגמרא, על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
בתחילה מברכים על "מזונות" – עוגות ועוגיות, מאפים שאינם לחם וכדו'. יש המוסיפים בין כל ברכה וברכה בקשות שונות (צפו בסעודת אמנים עם תפילות).
אח"כ מברכים על "הגפן" שהוא משקה חשוב ביותר ביהדות והוא השני במעלה אחר הפת.
כעת מברכים על פרי "העץ", בעדיפות לפרי משבעת המינים, אך לא חובה.
הברכה הבאה היא "האדמה" – והם ירקות מסוגים שונים.
ברכת ש"שהכל" במקרה של סעודה זו, משתדלים לברך על דג או גבינה, או במבה וכדו', מכיון שיש אומרים שכבר פטרנו את כל המשקים בברכת "הגפן" שברכנו בתחילה.
כעת אנו עוברים לברכות הריח:
ברכת "בורא עצי בשמים" – על הדסים או לואיזה למשל.
ברכת "בורא עשבי בשמים" – על נענע.
ברכת "בורא מיני בשמים" – על בושם.
ברכת "הנותן ריח טוב בפירות" – ריח היוצא מפרי מסוים כמו אתרוג או תפוז שהוא ריח נעים.
סדר הברכות הללו נקבע על פי סדר המדרגה של החשיבות ועל פי סדר הגדילה:
פת "מזונות" חשובה מיין, "גפן" חשוב מ"העץ", עץ כבר כלול בפרי האדמה ולכן הוא קודם (משום שאם נברך "האדמה" נפטור את העץ), "אדמה" קודמת ל"שהכל", ברכת "בורא עצי בשמים" קודמת ל "עשבי בשמים" – כי הבשמים העציים כלולים בשמים העשביים שהם קרובים יותר לאדמה, ו"מיני בשמים ו"הנותן ריח טוב בפירות" הם האחרונים.
"סעודת אמנים" היא סגולה נפלאה להודאה לקב"ה על כל הטוב שנתן לנו, ועת רצון גדולה לבקשה על ישועות מבורא עולם.
